סיפור הרצח של ענת אלימלך הוא בוודאי מאירועי הרצח הקשים והמסעירים בתולדות מדינת ישראל. בסיפור האפל הזה יש את כל מה שצריך כדי לייצר סרט מטלטל. בן זוג אובססיבי וקנאי להחריד, דוגמנית צעירה ויפה וסוף טראגי ומצמרר. ב"קשת" יצרו סרט דוקו-דרמה על פרשת הרצח, "הילדה הכי יפה בירושלים", צפינו בחלקו הראשון ונותרנו די מאוכזבים
אתסיפורה של ענת אלימלך ז"ל כל ישראלי שחי כאן בסוף שנות התשעים מכיר היטב. מאז ועד היום נוצרו כמה יצירות בנושא. המוכר בהם הוא סרט תיעודי שיצר אילן שושן, זמן קצר יחסית לאחר הרצח. כשצפינו בסרטו של שושן ראינו עדויות, קטעי ארכיון ונחשפנו לאינפורמציה חדשה. התוצאה הייתה סרט אמין, נוגע ומטלטל. "הילדה הכי יפה בירושלים" לעומתו, מלאכותי, לא אמין, ולא ממש נעים לצפייה.
ההשוואה לסרטו של שושן מתבקשת. בכל זאת מדובר בשתי יצירות המביאות לצופה את אותו הסיפור. בסרט של קשת מגלמת אגם רודברג את דמותה של ענת בצורה די פשטנית. אחד הדברים הבולטים במערכת היחסים בין ענת לבין זוגה היה כידוע פער הגילאים ביניהם, אך זה לא בא לידי ביטוי בסרט בצורה מובהקת. המשחק של רודברג הוא לכל היותר סביר. גם המשחק של רוי מילר המגלם את דמותו של דוד אפוטה אינו משכנע במיוחד. המעברים בין קטעי האילוסטרציה לדרמה מעייפים את הצופה ולא עושים סדר בראש.
למרות זאת, בסך הכל מדובר בסרט שלדעתנו צריך לצפות בו וזאת בעיקר בגלל המסר שכל אחד ואחת צריכים להפיק מהאירוע הקשה הזה.אלימות נגד נשיםהיא תופעה איומה בחברה הישראלית. אם בזכות הסרט אישה אחת תשאל את עצמה שאלות, או גבר אחד ילמד משהו לחיים, זה שווה הכל.
